אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"א 7173-05

פסק-דין בתיק ת"א 7173-05

תאריך פרסום : 27/09/2012 | גרסת הדפסה

ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7173-05
14/02/2012
בפני השופט:
נעם סולברג

- נגד -
התובע:
א.א.ל.
עו"ד גיל הראל
הנתבע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול
עו"ד עוזי לוי
עו"ד מחמוד דחלה
פסק-דין

1.         התובע, יליד 20.8.1988, נפגע בתאונת דרכים ביום 16.1.05, בהיותו כבן 16 וחצי. מכונית פגעה בעוצמה בקטנוע שעליו רכב. התובע נפגע פגיעה רב מערכתית קשה, בכללה שברים בגולגולת ובפנים, שבר בחוליה צווארית ששית ושבר בעצם הירך השמאלית. התובע הובהל לבית החולים כשהוא בהכרה, בבית החולים הורדם, הונשם, נותח על-ידי רופאים נוירוכירורגים, רופאי פה ולסת ורופאי אף אוזן וגרון. הפגיעה הריאתית עקב התאונה היתה קלה באופן יחסי. בימים הראשונים שלאחר אשפוזו, עבר התובע טיפולים כירורגיים בפגיעותיו הרבות. ביום 20.1.05 הידרדרה נשימתו של התובע, נעשתה אבחנה של תסמונת המצוקה הנשימתית של המבוגר, והתובע הועבר אל היחידה לטיפול נמרץ נשימתי. ביום 28.1.05 הועבר למחלקה כירורגית כללית ג'. בהמשך אושפז התובע במחלקה האורתופדית, שם חל שיפור במצבו, התובע החל לדבר, לאכול ולהתהלך בעזרת הליכון. ביום 27.2.05 הועבר התובע למחלקת שיקום ילדים. לאחר שחרורו מבית החולים טופל התובע במסגרת של אשפוז יום במשך החודשים מאי-יולי 2005, ואז חל שיפור מתמיד במצבו. בחודש מאי 2006 ארעו לתובע שני ארועים אפילפטיים של איבוד הכרה ופירכוסים, הוא אושפז בבית החולים קפלן, והחל אז לקבל טיפול תרופתי בכדורי דפלפט. בעת קרות התאונה למד התובע בכיתה י"א. הוא הפסיד את מרבית שנת הלימודים. אל ספסל הלימודים חזר בשנה שלאחר מכן. התובע זכה ליחס מבין ותומך מן המורים ומן התלמידים, והצליח להשלים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית. התובע לא גוייס לצבא והוא אינו נוהג. רשיון הנהיגה שלו נשלל.

חוות דעת המומחים הרפואיים

2.         בתיק מונו ששה מומחים רפואיים לבחינת הנכויות הרפואיות שנגרמו לתובע כתוצאה מן התאונה: ד"ר אפרים מלצר, מומחה למחלות ריאה; ד"ר רמונה דורסט, מומחית בפסיכיאטריה; ד"ר יעקב גולן, מומחה לכירורגיה פלסטית; ד"ר מיכל עמית-כהן, מומחית לכירורגיה אורטופדית; פרופ' דורית ניצן, כירורגית פה ולסת; ופרופ' עודד אברמסקי, מומחה בתחום הנוירולוגיה.

תחום הנוירולוגיה 

3.         לדברי התובע ולדברי אביו לפרופ' עודד אברמסקי, הוא סובל מאירועים של כאב ראש ומהחמרה קבועה של מצב אסטמתי קודם, עם גודש קבוע באף. נוטה לשכוח, אינו מרוכז, אינו קשוב, לעיתים נוטה להתפרץ. לעיתים מצב הרוח ירוד, מתרחק מחברה, מעדיף להיות מכונס בעצמו. מעת לעת ישנם 'קצרים' אשר באים לידי ביטוי באיבוד קשב עם הסביבה, הימנעות מתגובה לדיבור, שכחה של אירועים. בבדיקה שנעשתה לתובע נמצאה עדות לרגישות על רקע הפגיעה וגם ממצאים פירמידליים בצד ימין של הגולגולת. המומחה העריך את הנכות נוירולוגית הזמנית בשיעור של 100% לחצי שנה, ובשיעור של 50% לחצי שנה נוספת. לאחר מכן העריך המומחה נכות לצמיתות בגלל הפגיעה בראש כדלהלן: 20% בשל פגיעה קוגנטיבית פרונטלית לפי סעיף 34(ג) או לחלופין לפי סעיף 91(1). מפאת גילו של התובע וההשפעה על מערכות חייו (לימודים, חברה, צבא) הציע המומחה להפעיל את תקנה 15. כמו כן קבע נכות בשיעור של 5% בגלל צלקת בראש, לפי סעיף 75(2) א ו-ב ובשיעור של 10% בגלל התקפים אפילפטים לפי סעיף 30(1)ב.

תחום האורטופדיה

4.         התובע נבדק על-ידי המומחית ביום 10.12.06. ביום 28.10.07 נערכו לו צילומים. התובע התלונן באזני ד"ר מיכל עמית-כהן כי הוא סובל מכאבים במפרק הירך ובירך שמאל, כאבים אשר מתחזקים בתקופות של קור. עוד צויינו הגבלות תנועה וצלקות רבות. בבדיקה: צוואר ללא דפורמציה, ללא מתח שרירי וללא רגישות ממוקמת. טווח תנועה תקין לכל הכיוונים כולל כיפוף, יישור, סיבובים והטיות. תנוחת כתפיים תקינה. הליכה עם צליעה קלה ורגישות לאורך ירך שמאל ובהנעת מפרק הירך השמאלי. בהתייחס לפגיעה בצוואר, מדובר בשבר בזיז הספינלי בחוליה C6עם תזוזה מינימלית. אין פגיעה בגוף החוליה או בתעלה. לא היו תלונות לגבי הצוואר ולא נותרה נכות צווארית. בהתייחס לפגיעה בירך שמאל, בבדיקה מיום 28.10.07 נמצאה הליכה עם צליעה קלה. רגישות לאורך הירך ובהנעת המפרק עם הגבלה בתנועה. ירידה קלה בכח שרירי הירך משמאל. המומחית העריכה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך 9 חודשים, 50% למשך 3 חודשים נוספים ו-30% למשך 3 חודשים נוספים. נכות צמיתה בשיעור של 20% מחמת הגבלת התנועה במפרק הירך השמאלי לפי סעיף 48(1)ו לתקנות הביטוח הלאומי.

תחום הריאות

5.         בבדיקה הקלינית אצל ד"ר מלצר, היה התובע נינוח, ללא קוצר נשימה או כיחלון במנוחה. התובע השתעל מדי פעם שיעול לח. הדיות תקינה בניקוש הריאות. כניסת אויר מופחתת במידה ניכרת. צפצופים אינספירטוריים ואקספירטוריים עדינים על פני שתי הריאות. חרחורים גסים מדי פעם על פני שתי הריאות. להערכת המומחה, חלה בעקבות התאונה החמרה באסטמה הקלה ממנה סבל התובע לפני התאונה. נכותו עקב מחלת האסטמה היא נכות צמיתה בשיעור של 40% לפי סעיף 6(ג) לתקנות הביטוח הלאומי. מנכות זו יש לנכות 20% לפי סעיף 6(ב) בגלל האסטמה הקלה מלפני התאונה. נכותו, בגלל החמרת האסטמה כתוצאה מהתאונה, היא איפוא נכות צמיתה בשיעור של 20%. 

תחום הפסיכיאטריה

6.         מחוות-הדעת עולה שהתובע עבר טיפול פסיכולוגי בשיחות תוך כדי אשפוזו בבית החולים תל השומר. התובע טופל גם במספר שיחות טיפוליות בודדות באשדוד אצל שני פסיכיאטרים, אולם, לא הפיק תועלת מן הטיפול. המטפלים הבהירו לו, לדבריו, שטיפול בשיחות אינו סוג הטיפול המתאים בעבורו. בבדיקה שנעשתה ע"י ד"ר רמונה דורסט נראה כי אין אצל התובע הפרעה ממוקדת בדיבור, אולם כושרו לפתח שיחה מוגבל, דיבורו מועט, תשובותיו לקוניות ודלות בתכנים. ההפרעה בהלך החשיבה ניכרת בכך שחוט החשיבה ניתק מדי פעם, מפאת חוסר ריכוז, הפרעה בקשב או חוסר עניין של ממש. בתוכן החשיבה באה לידי ביטוי מגמת חשיבה חשדנית והשלכתית. המגמה הפרנואידלית קיימת גם במובן זה שהתובע סבור שצוחקים עליו וממנו.

7.         ההתפתחות הפסיכומוטורית של התובע בילדותו, מתוארת כתקינה. סבל מאסטמה מגיל צעיר. בבית הספר היסודי למד במסגרות רגילות והיה תלמיד חלש-בינוני, אולם היה מקובל מבחינה חברתית, אהב חברה ובילויים. משהתגלו בעיות התנהגות, עבר מספר בתי ספר ולמד בפנימייה בכיתות בית הספר היסודי, שם עיקר עיסוקו היה בפינת החי.

8.         בבדיקה התלונן התובע בעיקר על מצב רוח ירוד, לעיתים לבילי עם מעברים קיצוניים במצבי רוח, שהדומיננטי ביניהם הוא מצב של יאוש, על כך שאין לו מסגרת, רוב חבריו התרחקו ממנו, ומעטים יוצאים לבלות איתו. ד"ר רמונה דורסט העריכה כי בנוסף לנכות הנוירולוגית שקבע פרופ' אברמסקי קיימת גם הפרעה נפשית שיש עמה ליקוי תפקודי, והיא משנית לנזק המוחי. ההפרעה הנפשית באה לידי ביטוי בשינוי אישיותי אורגני כאשר קיימת ראיה לקשר בין הטראומה, הפגיעה המוחית, והשינוי במצב הנפשי וההתנהגותי. כל שלושת המאפיינים של הפרעת אישיות אורגנית תוארו בפירוט בגוף חוות הדעת ככאלה אשר קיימים אצל התובע. אותו ליקוי רגשי, התנהגותי ותפקודי מוערך בנכות בשיעור של 20% לצמיתות, לאחר שנלקחה בחשבון הנכות שהוכרה בתחום הנוירולוגיה ובהתאמה לסעיף 34(ג) לתקנות הביטוח הלאומי.

תחום הכירורגיה הפלסטית

9.         בבדיקה אצל ד"ר יעקב גולן ביום 10.4.08 נמצאו צלקות בחלקי גוף שונים. אלו הן העיקריות: בקרקפת, צלקת ניתוחית הנמשכת מאוזן לאוזן ברוחב של 1.5 ס"מ בחלק הקדמי. אין עליה צמיחת שיער. שתי צלקות מתחת לסנטר, צלקת שיטחית אדמדמה במצח משמאל. באמה השמאלית צלקת היפרטרופית בגודל 1 x6 ס"מ. בכף רגל ימין פס צלקתי ושתי צלקות ניתוחיות בירך שמאל, אחת בגודל 15 x2 ס"מ והשניה 1 x2 ס"מ, בנוסף למספר צלקות ניתוחיות קטנות בירך. המומחה העריך כי הנזק מהצלקות שנשארו הוא בעיקר אסטטי ולא תפקודי ולאור הזמן שחלף נראה כי זהו מצבן הסופי. ניתן לנסות ולשפר במידת מה את מצב הצלקות בקרקפת ובירך שמאל, אך רובן תישארנה לצמיתות. ההוצאות הכרוכות בטיפול כזה בצלקות, במסגרת פרטית מוערכת בכ-10,000 ש"ח בממוצע. המומחה העריך לתובע נכות צמיתה אסטטית בשיעור של 10% בגין צלקות בפנים ובראש על-פי סעיף 75 (2)ב ונכות אסטטית בשיעור של 15% בגין הצלקות בגוף, במצב ביניים בין הסעיפים 75(1) ב ו-ג.

תחום הפה והלסת

10.        פרופ' דורית ניצן קבעה כי אין לשלול את האפשרות שהשיניים הנדונות אכן נפגעו בעקבות התאונה והעריכה נכות בשיעור של 0.25% בגין אובדן שן 21 על-פי סעיף 74(1)(ח). כמו כן קבעה המומחית כי לשיניים 11 ו- 22 נגרם נזק בתאונה, וכתוצאה ממנו יש צורך בביצוע טיפול שורש בעלות של 1,200 ש"ח לכל אחת מהשיניים, מבנה לכל אחת מהשיניים בעלות של 800 ש"ח, הכנת גשר זמני שעלותו 1,500 ש"ח, ובניית שלושה כתרים בעלות של 2,800 ש"ח כל אחד. את הכתרים יש להחליף מדי 7 שנים.

הנכות הרפואית

11.        אל המומחים לא נשלחו שאלות הבהרה, והנתבע ויתר על חקירתם לאחר שהוסכם שלא יהא בכך משום ויתור על טענה כלשהי בנוגע לחוות-הדעת. על אף זאת ביקש הנתבע בסיכומיו כי יקבע שמצבו הרפואי של התובע טוב לאין ערוך מזה המשתקף מחוות-הדעת, וזאת על רקע ההתרשמות מהתנהגותו בעדותו במשפט. הנתבע ציין כי במהלך העדות השיב התובע על השאלות שהופנו אליו, כשהוא אף מחייך מפעם לפעם ומתלוצץ, והעיד פרק זמן ארוך למדי ללא הפסקה כלשהי, כשהוא עומד על רגליו. עוד טען הנתבע כי קיימת חפיפה בין הנכות הנוירולוגית-קוגנטיבית שקבע פרופ' אברמסקי לבין הנכות הפסיכיאטרית שקבעה ד"ר דורסט "וזאת לפחות ברמה 'הפונקציונאלית'".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ